קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הוהרא. מצודת דגים עשוייה מערבה מותר לעשותה במועד לצוד בה דגים לאכול מהן במועד:

הורי. בהנך מהולייא והן נפות שמנפין בהן הקמח:

פומפיי. כלי עשוי מטס של ברזל מנוקב בנקבים קטנים בולטים ושוחקים עליו לחם וגבינה ונקרא כן מפני שיש לו פיות הרבה:

מסיקין. אילפסין וקדרות של חרס לצורך י"ט דבי"ט אסור לבשל בהם בתחלה דקא מחסר להו שאין מחזיקין מים עד שיבשלו בהם פעם אחת:

זפתין גרבא. חבית גדול דאיכא פסידא יתירא אי לא זפתי לה משום דנפיש יינא:

ולא זפתין כוזא. והוא כלי קטן דליכא פסידא כולי האי:

דזיפתא דקדקירא. שהזפת שלו הוא דק וליכא טירחא:

דזיפתא גלידא. שהזפת שבתוכו הוא עב ואיכא טירחא הלכך אסור:

שהוא לשעה. שבכוזא נותנין לשתות מיד במועד:

שהוא לשהות. לתת בתוכו יין שיעמוד בו לאחר המועד ואסור:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 476adfeb9f97d64a2631003474be3e90a2d1c316bb3b3e5eb7d82fc0620f40f0