קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מזכירתו בין המתים. עם הספד שעושה חבירו על מתו:

בישן. שכבר מת לו מזמן רב הוא דאסור לעורר ולהספידו עתה:

אבל בחדש מותר. להספידו כדרכו מפני שהמרירות כבר הוא בלבו על מיתת המת ואין בו תוספת צער דעיקר טעם איסורו שלא יצער במועד:

ליוייתה. זיווגה כדכתיב כמער איש ולוית:

לוייתה. לשון יללה:

אפי' בקבר. שכבר מתו בניה לא ישאנה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 476adfeb9f97d64a2631003474be3e90a2d1c316bb3b3e5eb7d82fc0620f40f0