פעמים. כופה מטתו ששה ימים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עם דמדומי חמה. סמוך לערב אז אין כופין דהא אפי' זוקפין כדלעיל מיהו נחשב ליום א' מימי האבילות:
הורי. א' מן קרוביו של הנשיא:
משהוא זוקפה. בע"ש שוב אינו כופה לאחר השבת:
כמה ימים הי' לו. לאבל קודם השבת שהורה לו שאינה זוקפה עוד:
אפי' יום א' נשתייר לו. לאחר השבת צריך לכפותה:
ואיתחמי לו. ונראה לו בחלום הפסוק הזה יען כי מריתה לפי שעבר והורה דלא כהנך חכמים דבסמוך:
חרש. מכשף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476adfeb9f97d64a2631003474be3e90a2d1c316bb3b3e5eb7d82fc0620f40f0