תניא ב"ש אומרים אין אופין פת מרובה ביו"ט וב"ה מתירין כתב עלה הרי"ף ז"ל אבל בפסח אסור למילש ולמיפא יותר על חמשת רבעים קמח דהיינו קבא מלוגנאה לפיסחא ולא נראה לנו כדבריו דהא אוקימנא בגמ' בכל יום טוב ותנא בפסח קאי ובית שמאי חיישי לטרחא דאפיה ובית הלל לא חיישי ובההיא דאמר רב קבא מלוגנאה לפיסחא ללישה בלבד נאמרה ולא לאפיה ואע"ג דאמר רב יוסף הני נשי דידן נהוג למיפא קפיזא קפיזא עיקר משום שמור דלישה היא שלא יחמיץ וכאן משום טורח אפיה שלא לצורך אסרי בית שמאי ובית הלל מתירין כי ההיא דגרסי' ביו"ט ר' שמעון בן אלעזר אומר ממלאה אשה תנור פת וכו' ובירושלמי אין אופין פתין גריצין אלא רקיקין ביו"ט כדברי ב"ש מה טעם מתוך שטרחתן מרובה אף הוא אינו אופה אלא כדי צרכו:
קריאה במקור
המאור הקטן על פסחים · דף 10b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f2ae87c74a36dac7327e11898442c00024cad44c410a29ec1a69a9ea42351946