גמרא ולית הלכתא כמר בר"א. מכאן ראיה למש"כ הש"ך בח"מ סימן מ"ו ס"ק קי"ז דאף אותן שפסקו בכולא ש"ס כמבר"א בר כו' אין בכלל זה היכא דאיכא משמעות בגמרא דלא כוותיה:
קריאה במקור
רש"ש על כתובות · דף 54a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם מ"ט יצר אנסה. לעיל (נג):
גמ' שם בבל וכל פרוודהא כו'. נראה דצ"ל פרוורהא בב' ריש"ן כמו בגיטין (ח ב) בפרוורי ירושלים. וכן הערוך הביאו בערך פרוור ועמש"כ במ"ר פ' ברכה אות ד' ומהכא משמע דבבל שם עיר ועמש"כ בספ"ב דשבת:
גמ' שם כלתא דבי בר אלישיב. נזכרו בגיטין (יד) ובב"ב (כט):
רש"י ד"ה יתמא. הפשט בגדיך וצא. כצ"ל. וכ"ה ברש"י שאצל האלפסי:
תד"ה בת. תימה דאנוסה גופא תיבעי. משמע דארוסה פשיטא להו דאין לה מזונות וכ"ה ברא"ש:
תד"ה בביתי. כשאין להם כ"א ביקתא כו'. כצ"ל:
תד"ה לית. אכולהו קאי בר כו'. וא"כ לא קאי רק אחרי שמעתתא דר"ח ורב יוסף וכ"כ הרא"ש להדיא. ולכאורה סתירה מזה למש"כ לעיל (ח) בסד"ה שהכל. ועמש"כ בבראשית רבה פע"ה אות ה':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 647722b300472e7c015a716f271353db02b28acc74e1d7ea42670384cc2ea95b