גמרא יתיב ר' חנינא קרא קמיה דר' ינאי כו'. כצ"ל כמו בברכות וביבמות וא"ש לשון המליצה עליו קרי קראך:
קריאה במקור
רש"ש על כתובות · דף 56a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם נהרדעי משמיה דר"נ אמרי הלכה כראב"ע ואע"ג דלט ר"נ כו'. נ"ל דר"נ השני שהוזכר כאן הוא ר"נ בר אבא שנקרא ג"כ ר"נ סתם בקדושין לג (סע"א) וכש"כ ר"נ גופיה ודאי שפיר קרי ליה סתם דלא אתי למיטעי. ולהכי אני אומר על השני ולא על הראשון. כיון דנהרדעי אמרי בשמיה ור"נ בר יעקב הוא דהוה שם לראש כמו שהבאתי בב"ב (סוף דף קכד):
תד"ה הרי זו. דא"ל אם אין ליך עלי שאר כו' הרי את מקודשת כו'. הוא משום דר"מ בעי ג"כ תנאי קודם למעשה ועי' בסוכה (מא ב) תד"ה הילך. ועי' בר"ן בפ' האומר דעת הרמב"ם בזה:
בא"ד (ע"ב) ותירץ הר"א כו' ע"מ שאין לי עליך דין נזק כו' אבל למחול יכול. הן חילוק זה מבואר בגמרא מכות (ג ב) בדברי שמואל לפי' התוס' שם בד"ה על מנת ע"ש:
בא"ד וכן גבי נזיר אין נזיר לחצאין. מש"כ בת"י ואתא כר"ש כו'. תמוה דאדרבה לרבנן א"ש טפי דנוזר במקצת הוה נזיר בכל. וי"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 647722b300472e7c015a716f271353db02b28acc74e1d7ea42670384cc2ea95b