קריאה במקור

רש"ש על כתובות · דף 41b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רש"י ד"ה ואי תפס. לא מפקינן מיניה. כצ"ל:
2
תד"ה הא. וא"ת אכתי כו' דהביאוהו לב"ד וישלם לך. כצ"ל:
3
תד"ה ואי. ואם נוציא המותר כו' הרי אנו דנין ד"ק. קשה דא"כ גם בתפס המזיק עצמו אם שוה יותר מח"נ ניחוש לזה. ובב"ק שכתבו דההוא עובדא דחייביה ר"י אסלא ח"נ דמיירי בתפס. ע"כ היינו להוציא המותר:
4
במשנה רש"א אם לא הספיקה כו'. עי' בגליון נ"א. אבל מפרש"י לקמן (מב ב) ד"ה כגון שעמדה בדין ובגרה מוכח כגי' שלפנינו. וכן גי' הרי"ף והרא"ש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 647722b300472e7c015a716f271353db02b28acc74e1d7ea42670384cc2ea95b