שמואל אמר לא מציא תנייה וכו'. אם היינו מפרשים להאי דשמואל על המתני' אפשר היה לומר דמדקדק על דברי הת"ק אחד עשר איסר וא' ממאה באיסר והיה סבור דבחדא מחתא הוא דהוין אם ירצה אוכל אחד מעשרה באיסר ואם ירצה אוכל אחד ממאה באיסר ועל זה היה מתמה שמואל ואמר לא מצי תנייה דהיאך אפשר למיתני כי האי דהא קשיא אם יטול אחד מעשרה למה לא יטול אחד ממאה וכן עוד אם הרבה תאנים באיסר עד אלף אם יטול אחד ממאה למה לא יטול א' מאלף וכן אם יסב חד לאלף וכו' אלא דלפ"ז דלישנא דצריך לאו דדייקא הוא והאמת יורה דרכו דאין אנחנו צריכין להכנס בשום דוחק דהאי דשמואל לא שייכא כלל להכא אלא אתוספתא דדמאי דהובאה בפ"ז דדמאי איתמר להא דשמואל והכא אגב הוא דמייתי לה כמבואר בפנים וזכרתי מזה לעיל בד"ה המניח איסר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 404e57aa31ccabd4cb4c52e26daa4326b3511864165491060c5507f1d59e705e