חד אמר למה מערימין עליו מפני שכתוב בו ברכה וכו'. נראה דהני אמוראי פליגי אם צריך טעם לזה שפודין אותו כשער הזול ולא למערימין או איפכא דמר עדיפא ליה אם פודה אותו עם תוספת חומש אף כשפודה אותו בשער הזול והלכך לא איצטריך ריבוי לכך אבל שיערים עליו לפדותו בלא חומש אי לאו דרבתה התורה במקום שכתוב בו הפדיון עצמו כי ירבה ממך הדרך וגו' לא היו חכמים מתירין להערים עליו לפיכך קאמר דהואיל וכתוב בו ברכה למדו להתיר להערמה זו ומר ס"ל דגם לפדות אותו כשער הזול ואפי' בתוספת חומש אי לאו דכתוב בו ברכה לא היו מקילין בו ולדינא ל"פ במידי דהא הני תרתי מתני' לדינא נינהו ואפי' כשפודהו בשער הזול יכול הוא להערים על החומש דלא מצינו שחילקו בזה כלום. ומיהו משמע מהכא דלכ"ע דרשינן להקל עליו מטעמא דכתיב בו ברכה והא לעיל בריש מכלתין קאמר לטעמא דאין ממשכנין אותו מפני שכתוב בו ברכה כבר יישבתי לזה לעיל וע"ש בד"ה אין ממשכנין אותו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 404e57aa31ccabd4cb4c52e26daa4326b3511864165491060c5507f1d59e705e