תוס' ד"ה ואחות אשתו וכו', ופריך עלה מ"ש יבמתו דקעביד מצוה משמע דקני לה.
אף דשם אמרינן עלה אשתו נמי קעביד מצות עונה והא פשיטא דבאשתו נדה ליכא מצות עונה, וע"כ דקעביד מצוה היינו לפי טעותו דטעה בדבר מצוה, א"כ הכא נמי יש לומר ביבמה כן, מ"מ יש ראיה מהך לישנא דשם דר"י אית ליה דר"ל דנתחלף לו נותר בצלי דחייב דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה חייב, א"כ מדס"ל דביבמתו נדה פטור מוכח דבאמת עשה מצוה וקני לה, ופירכת הש"ס הנ"ל אשתו נדה נמי, היינו לאידך לישנא דר"י פליג על ר"ל וס"ל דאפילו לא עשה מצוה פטור, כנלע"ד בכוונתם אף דלשונם אין מדוקדק כ"כ:
אף דשם אמרינן עלה אשתו נמי קעביד מצות עונה והא פשיטא דבאשתו נדה ליכא מצות עונה, וע"כ דקעביד מצוה היינו לפי טעותו דטעה בדבר מצוה, א"כ הכא נמי יש לומר ביבמה כן, מ"מ יש ראיה מהך לישנא דשם דר"י אית ליה דר"ל דנתחלף לו נותר בצלי דחייב דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה חייב, א"כ מדס"ל דביבמתו נדה פטור מוכח דבאמת עשה מצוה וקני לה, ופירכת הש"ס הנ"ל אשתו נדה נמי, היינו לאידך לישנא דר"י פליג על ר"ל וס"ל דאפילו לא עשה מצוה פטור, כנלע"ד בכוונתם אף דלשונם אין מדוקדק כ"כ: