גמרא לא תימא מאמר לב"ש קונה קנין גמור.
מבואר דלב"ש בלא מאמר שתיהן אסורות לו, דכל אחת היא אחות זקוקתו.
וקשה לי הא לב"ש דס"ל דצרת ערוה מותרת ע"כ דמוקי קרא דלצרור לכדר"ש כדאמרינן לעיל (דף ח' ע"ב) על רבי דלצרור ע"כ אתיא לכדר"ש משמע דכל דלא דרשי' לצרור לערוה ע"כ דאתי לכדר"ש דבשעה שנעשו צרות זו לזו שתיהן פטורות, והוא תמוה לכאורה:
והנלע"ד למה דמבואר לעיל (דף יג ע"ב) דטעמא דב"ש דמתיר צרת ערוה, דבנשא מת ואח"כ נשא חי לא אתיא אחות אשה וחל על אשת אחיו ואינה צרת ערוה, ובנשא חי ואח"כ נשא מת לא אתי אשת אחיו וחל על אחות אשה והוי צרת ערוה שלא במקום מצוה, וא"כ משכחת קרא דלצרור לצרת ערוה היכא דאתיין בבת אחת, כגון דב' אחיות עשו שליח לקבל קידושין משליח של הב' אחין, וכדאיתא כזה לקמן (דף לד ע"א) דבזה מקרי צרת ערוה, ומכל מקום עדיין קשה ללישנא קמא דשם דטעמא דב"ש דדריש החוצה מכלל דאיכא פנימה, תיקשה כנ"ל:
מבואר דלב"ש בלא מאמר שתיהן אסורות לו, דכל אחת היא אחות זקוקתו.
וקשה לי הא לב"ש דס"ל דצרת ערוה מותרת ע"כ דמוקי קרא דלצרור לכדר"ש כדאמרינן לעיל (דף ח' ע"ב) על רבי דלצרור ע"כ אתיא לכדר"ש משמע דכל דלא דרשי' לצרור לערוה ע"כ דאתי לכדר"ש דבשעה שנעשו צרות זו לזו שתיהן פטורות, והוא תמוה לכאורה:
והנלע"ד למה דמבואר לעיל (דף יג ע"ב) דטעמא דב"ש דמתיר צרת ערוה, דבנשא מת ואח"כ נשא חי לא אתיא אחות אשה וחל על אשת אחיו ואינה צרת ערוה, ובנשא חי ואח"כ נשא מת לא אתי אשת אחיו וחל על אחות אשה והוי צרת ערוה שלא במקום מצוה, וא"כ משכחת קרא דלצרור לצרת ערוה היכא דאתיין בבת אחת, כגון דב' אחיות עשו שליח לקבל קידושין משליח של הב' אחין, וכדאיתא כזה לקמן (דף לד ע"א) דבזה מקרי צרת ערוה, ומכל מקום עדיין קשה ללישנא קמא דשם דטעמא דב"ש דדריש החוצה מכלל דאיכא פנימה, תיקשה כנ"ל: