לית הדא פליגא על ר"ל (פי' הא דתנן במ"ז שהדליק גדישי ביוהכ"פ הרי אלו חייבין אע"פ שחייב המדליק מלקות) דאמר אין ממון אצל מכות (פי' אף כשלא התרו בו) פתר לה כר"מ דאמר לוקה ומשלם: מ"מ לא הפסידו ממון (פי' למה שנינו במ"ט משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן הרי אלו פטורין דהא פעמים מפסידין אותו ממון כגון שאומר פלוגי אם יאמרו עדים שהבטחתי ליתן לך או שלא נתתי לך אתן לך אע"פ שאיני חייב) כיון דלא הוה בעי מיתן ליה אפי' יהיב ליה (פי' אפי' רוצה ליתן לו אם יעידו העדים) כמי שלא הפסידו ממון (פי' מפני שאין זה ממון שיכולין להוציא בב"ד).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 6 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6c00ffb79081a806843046f806d4b49080c5adf958988da84dd87418b95d368