יום ראשון נוטל בלא שבועה שנייה תפלוגתא דר' יוחנן ור' לעזר כו'. — צ"ל: נוטל בשבועה שנייה תפלוגתא דר' יוחנן ור' חייה רבה (פי' שחולקין בב"מ רפ"א בתובע לחבירו מנה והלה כופר בכל ועדים מעידין שחייב לו חמשים שלר' חייה ישבע על השאר כמודה מעצמו במקצת ולר' יוחנן לא ישבע וה"נ לאחר שנשבע השכיר על יום ראשון ובה"ב חייב לשלם לו ה"ל כאלו יש עדים שחייב לו מחצה לכך בה"ב חייב לו שבועה על יום שני אבל לר' יוחנן דפוטר שם ה"נ פטור) סלע אחד כו' סלע ראשונה נוטל בשבועה שנייה תפלוגתא דר' יוחנן ור' חייה רבה ר' הונא אמר אם בשנשבע באו עדים שהיתה עומדת באבוס (פי' בשומר חנם שנשבע שאבדה) כבר קנה בשבועה (פי' ופטור מלשלם; ואיני יודע מה שייך דין זה לכאן) כו' בשאכלו ואח"כ נשבע לו (פי' ובשעת שבועה לא היה לו מה לקנות שהרי כבר נאכל) מה דמר ר' הונא כו'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 7 · הלכה 1 · Integer 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6c00ffb79081a806843046f806d4b49080c5adf958988da84dd87418b95d368