כלל ופרט וכלל אין אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דברים שיש בהן הרעה והטבה כו'. — צ"ל: מה הפרט מפורש דברים שהן לבא אף כל שהן לבא: א"ל ר"ע א"כ אין לי אלא דברים (ונשמט ע"י הסופר מן "דברים" עד "דברים") "שיש בהן הרעה והטבה כו' (כל זה פיסקא ממשנתנו) ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך ר' הילא בשם כו' משם שבועת ביטוי א"ל ואית לך דברים שאין בהן הרעה כו' אע"ג דאית לי דברים שאין בהן הרעה והטבה דלית אינון כתיבין אית בהן משום הרעה והטבה (פי' דפעמים יש בזריקה הרעה והטבה כגון שיזרוק אבן על ראשו או שלא יזרוק) הא לשעבר לית הוא לבא.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 3 · הלכה 5 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6c00ffb79081a806843046f806d4b49080c5adf958988da84dd87418b95d368