שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 8 · הלכה 3 · Integer 5

בעומדת או אפי' עומדת ואין תימר אפי' עומדת כו'. — צ"ל: אין תימר בעומדת (פי' אבל שלח בה יד קנה ושוב אין שבועה מועילה בה על טענת גנב ופטור מכפל וע' בבלי ב"ק ק"ז ב') היא הדא היא הדא אין תימר אפי' עומדת מחלפה שיטתיה דר' יוחנן תמן אמר כו' ונשבע לו ואח"כ טענו טענת גנב פטור (פי' וס"ד דמש"ה פטור דמשעה שטען טענת אבידה ה"ז כאלו שלח בה יד) כו' א"ר לא שנייא היא שהוא כיוצא וידוייו בשבועה (כפרש"י ב"ק שם דנפטר בשבועה ראשונה ושנייה בחנם נשבע ולכך פטור מכפל) מקשייא ע"ד דר' זירא (פי' דסבר באם שלח בה יד או שטען טענת אבידה ולא נשבע ואח"כ טען טענת גנב ונשבע לו פטור מכפל) א"ל איכן שורי כו' והעדים מעידין אותו שאכלו משלם תשלומי כפל כו' שמשך (פי' לשוחטו ולאוכלו) כטוענו טענת אבוד כו'.

ויש טביחה בלא מכירה כו'. — צ"ל: ויש טביחה ומכירה בלא משיכה (פי' דשנינו במ"ו טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה', וביאור זה לפי הירושלמי שהעדים העידו שטבח ומכר שורו של פלוני ברשות הבעלים ולא הוציא מקודם לרשותו מ"מ משלם ג' וד' ולשון "ד' וה'" שבמשנה לאו דוקא אלא סירכא דלישנא היא והוא דלא כר' לעזר בב"ק פ"ז ה"ה דמשמע דצריך משיכה דוקא וכ"ה בבבלי שם ע"ט ב') כסומכוס דאמר אע"פ שאין גניבה יש טביחה ומכירה (פי' ברייתא בבבלי ב"ק ע"ה ב' "היו שנים מעידין שגנב וחיו שנים מעידין אותו שטבח ומכר הוזמו עדי גניבה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוזמו עדי טביחה הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה סומכוס אומר הן משלמין תשלומי כפל והוא משלם תשלומי שלשה לפר ושנים לאיל" ושם פלפלו אהייא קאי סומכוס ע"ש; אבל שיטת הירושלמי כאן דסומכוס ארישא קאי בהוזמו עדי גניבה ולא עדי טביחה ומכירה והרי שחט שור חבירו ברשות הבעלים ולא משכו קודם ואין בזה גניבה לכך הוא פטור מכפל ועדי גניבה שהוזמו משלמין לו כפל והוא נמי משלם ב' וג' שהרי שחט שור או איל של חבירו ברשות הבעלים).