שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 5 · הלכה 1 · Integer 2

תני מפי עצמו בשבועת העדות כו'. — ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ח (עמ' 68).

פרט למכחש באחד השותפין פרט למכחש בעדים ובשטר א"ר יוסי כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: פרט למכחש בעדים ובשטר ויעשה ככופר בחלקו (פי' של שותף זה שכפר בו) ויהא חייב כהדא דתני שניים שהפקידו כאחד וביקש האחד ליטול את שלו אין שומעין לו (פי' ולכך אם כפר באחד מן השותפין ה"ז פטור) אחד שהפקיד לשנים כפר בו זה חייב כפר בו זה חייב הפקיד להם שוה פרוטה לא נמצא מביא קרבן על חצי פרוטה ומה אילו נשבע ונשבע ונשבע שמא אין מביא קרבן על חצי פרוטה תמן כל שבועה חלה על ש"פ הכא אין שבועה חלה על ש"פ א"ר יוסי הדא אמרה שניים שלוו מאחד אע"ג דלא כתבין אחראין וערבאין זה לזה אחראין וערבאין זה לזה (פי' ולפיכך אחד שהפקיד לשנים ש"פ כל מי שכפר ה"ז חייב שקרבנו הוא על פרוטה שלימה) ולא עבדין כן ר' לא ר' יוחנן ור"ל תריהון אמרין כו' (והר"נ פרק זה העתיק כנוסח שלפנינו וגם היה לפניו השמטת דברים בירושלמי ונדחק בו ע"ש).