שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 7 · הלכה 6 · Integer 2

אמר לחנוני תן לי בדינר פירות כו' ר' חנינא אמר במחלוקת א"ר יהודה אימתי בזמן כו' מתחת ידי אחד מהן עוד היא במחלוקת. — צ"ל להפך דתחילה צ"ל: א"ר יהודה אימתי בזמן כו' מתחת ידי אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה ר' חנינא אמר במחלוקת. עוד היא במחלוקות. וביאור זה שדעת הירושלמי שענין דברי ר' יהודה הוא כעין פירוש רז"ה (ומובא בר"נ על הרי"ף) שר' יהודה חולק על רישא דחנוני ושולחני ואומר אימתי אני מודה לת"ק שישבע בה"ב בזמן שהקופה מונחת בין שניהן דנשבע בה"ב ונוטל אבל אם הקופה יוצא מאחד מהן המע"ה וכן בשולחני שהמעות מונחות בין שניהן; אבל בסיפא דחנוני ושולחני שנתן לו את הדינר ובע"ה תובע פירות או מעות היה נראה שאין ר' יהודה חולק בה, לכן בא ר' חנינא ופירש שגם בזאת חולק ר' יהודה דכמו שאמר בשכיר ונגזל ונחבל (משנה א' ב' וג') שאין בהן שבועה עד שיהא בהן מקצת הודאה ה"נ בסיפא דחנוני הוא סובר שאין החנוני נשבע אא"כ הודה בה"ב שנתן לו מחצית פירות ותובע עוד מחצית אז נשבע חנוני ונפטר וכן בסיפא דשולחני מודה בה"ב שנתן לו בחצי דינר מעות ותובע עוד חצי דינר מעות נשבע שולחני ונפטר, אבל אם יש מקצת הודאה החנוני והשולחני פטורין בלא שבועה.

היתה יוצאה מתחת ידי אחד מהן עוד היא במחלוקת כו'. — צ"ל: היתה יוצאה מתחת ידי אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראייה (כ"ה בתוספתא פ"ו ובבלי מ"ז א', וביאור זה כמו שפירש רז"ה במאור פרק זה ומובא בר"נ שם, והש"ך ח"מ סו"ס צ"א וכן בהגהת הח"צ על הט"ז שם שנו וחשבו שפירוש זה מהראב"ד וגם מה שפירש הש"ך שם בפירוש ששי וכן מה שפירש בזה הח"צ שם אינו מחוור ואינו כפי סגנון הירושלמי ע"ש). עוד היא במחלוקת (פי' שבמשנה ז' בשולחני ג"כ מצריך ר' יהודה שיהא שם מקצת הודייה) הדא דת מר באכסנאי (פי' הא דאמר ר' יהודה אין דרך השולחני כו').