שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 6 · הלכה 1 · Integer 7

אבל אם הלוהו שלא בעדים יכיל מימר ליה הלויתני כו'. — צ"ל: אבל הלוהו שלא בעדים מאחר דיכיל מימר ליה לא הלויתני יכיל מימר ליה הלויתני ונתתי לך מחצה א"ר יודן אין אומר בממון מאחר מתניתא פליגא על רב ור' יוחנן מנה לי כו' אין לך בידי חייב (פי' ואין פוטרין אותו במאחר שיכול לומר לו נתתיו לך) איסי אמר המלוה כו' א"ר אבין מילתיה דאיסי אמרה המפקיד לחבירו בעדים לא יחזיר כו' נתתיו לך פטור (פי' ובודאי דהכא בשתבעו לפני עדים והודה לו בפניהם דאל"כ אפי' אמר אין לך בידי פטור דמי יודע שהודה לו אתמול וס"ד דתבעו בעדים כהלוהו בעדים דמי וקתני נתתיו לך פטור ומוכח שאינו צריך להחזיר בעדים) אין לך בידי חייב א"ר בון דרך בני אדם להלוות לחבריהם שלא בעדים (פי' וזה ששינה והלוהו בעדים בידוע שהתכוין שיפרענו בעדים) ולתובען בעדים (פי' וזה שדרכו בכך אינו צריך לפורעו בעדים): מנה לי בידך אל תתנהו לי אלא בפני עדים למחר כו' להחזיר לו בעדים (פי' פיסקא היא ממשנה ב') כו' במעמד פלוני ופלוני (פי' שאינו נאמן לומר נתתי לך בפני עדים סתם אלא צריך לקרותם בשמותיהם) הגע עצמך דא"ל במעמד פלוני ופלוני (פי' ואינם כאן שהלכו למדינת הים).