שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 7 · הלכה 1 · Integer 1

אמר תמן הוחזק המשכון בידו כו'. —צ"ל: אמרין (וע' בפירוש ר"ח בבלי מ"ב ב' שהעתיק "אמרי") תמן לא הוחזק המשכון בידו (פי' שבמעשה דנהרדעא לא היו שם עדים שיש בידו משכון אלא שהודה מעצמו) הכא הוחזק המשכון בידו (פי' שהרי תפסו ממנו בשוק בפני העוברים ושבים) שמואל אמר שאין השבועה זזה מביניהן (פי' אף שמה"ת לוה נשבע ונפטר אם יש איזה עיכוב שאין הלוה יכול לישבע נשבע המלוה ונוטל וה"ג תני במכילתא פ' משפטים שבועת ה' תהיה בין שניהם שאם זה שמחויב שבועה חשוד נשבע זה שכנגדו) רב ור"ל אמרי על רישא סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרין היה שוה חייב אם ישבע המלוה ה"ז נשבע ונוטל ואם ישבע הלוה מוציא הלה את הפקדון מי הוא הנשבע מי שהפקדון אצלו סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר איני יודע ר' בא ר' הונא בשם רב כו' אהן ידע (פי' הלוה יודע וחייב המלוה לשלם לו סלע) ר' יהושע דרומייא (ע' מ"ש לעיל פ"א ה"ח, עמ' 538) בעא קומי ר' יונה תמן את אמר (פי' בתובע מחבירו מנה והלה אומר איני יודע ע' ב"ק פ"י מ"ח) פטור וכא את אסר הכין תמן לית חיוב שבועה (פי' דהתם בב"ק לא מיירי כשתובעין אותו אלא כשהודה בעצמו ואמר איני יודע אם הלויתני ואם הפקדת אצלי) הכא אית חיוב שבועה.