שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 5 · הלכה 5 · Integer 2

דברי ר"ש עיקר תביעה קנס לדברי חכמים לאו כו'. — צ"ל: לדברי חכמים אין עיקר תביעה קנס א"ר אילא דברי ר"ש כתובעו קנס בושת ופגם (פי' ואם תובעו מפורש קנס בושת ופגם עיקר תביעתו קנס שאמר תחילה ופטור) דברי חכמים כתובעו בושת ופגם וקנס (פי' ואם היה תובעו מפורש כן היה חייב וה"ה אם תובע סתם) רבנין אמרין דברי ר"ש כתובעו דבר אחד (פי' רק קנס בלבד אבל אם היה תובעו מפורש ג' דברים גם ר"ש מודה דחייב) דברי חכמים כתובעו ג' דברים ר' זעירא בעא קומי ר' יסא כו' א"ר יוסי דסבר כרבנן (פי' דר' זעירא סבר דמחלוקת ר"ש וחכמים הוא כאוקימתא דרבנין ולכך תמה ר' זעירא על ר' יסא) א"ר מנא ואפי' דו סבר כר' אילא דברי ר"ש כתובעו ג' דברים (פי' ואפי' הכי הוא פטור) ברם הכא (פי' לר' יסא בשם ר' יוחנן) כתובעו דבר אחד (פי' אבל אם היה תובעו מפורש ג' דברים היה חייב לר"ש ור"ז סבר כר' אילא ולכך תמה על ר' יסא).

אין לי אלא דברים שאינו משלם עליהן את הקרן כו'. — צ"ל: אין לי אלא דברים שהוא משלם עליהן את הקרן כו' לשקר ומוציא שם רע לאו קנס הוא (פי' דאין בו ממון כל עיקר) תיפתר בשעמד בדין ואם בשעמד בדין אמור סופה (ספרא פ' ויקרא שם) ר"ש אומר יכול האומר לחבירו אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית, אמר לו עבדו הפלת את שיני וסמית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סמיתי יכול יהא חייב ת"ל וכחש בעמיתו בפקדון וגו' מה אלו מיוחדים שאינן קנסות יצאו אלו שהם קנסות ואין בשעמד בדין לית הוא קנס (ונשמט מן "קנס" עד "קנס") א"ר ירמיה ר"ש כדעתיה דאמר (כתובות פ"ד מ"ב) במגבה הדבר תלוי (וע' בבלי כתובות מ"ב ב').