שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 3 · הלכה 9 · Integer 5

שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום כו'. — צ"ל: שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכל היום (פי' שום מאכל בעולם) ואכלה ר"י אמר קיים את הראשונה וביטל לשנייה (פי' דשבועה שנייה חלה עליו לאוסרו מלאכול ככר זו בכולל כמו שסבר ר"י לעיל ה"ג דשבועה חלה על האיסורין בכולל) ר"ל אמר קיים לראשונה ולא ביטל לשנייה (פי' דאין שבועה שנייה חלה על ככר זו שכבר נשבע עליה לאוכלה היום דר"ל סבר לעיל ה"ג דאין שבועה חלה על האיסורין אפי' בכולל) שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שאוכל היום (פי' כל מאכל שהוא) ואכלה ר"י אמר ביטל את הראשונה וקיים לשנייה (פי' דסבר שיוצא ידי שבועה שנייה באכילת ככר זו שכבר אסרה עליו בשבועה ראשונה וכדסברי חכמים בתוספתא רפ"ו שיוצא באכילת פגול ונותר וטמא) ר"ל אמר כו' (פי' סבר שאין דעתו בשבועתו השנית על הככר שכבר אסר על עצמו בשבועה ראשונה) שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שאוכל היום ואכלה כו' שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכל היום ואכלה על דעתיה כו' על דעתיה דר"ל אינו חייב אלא אחת אף ר' יוחנן מודה שאינו חייב אלא אחת שאינו (ונשמט מן "שאינו" עד "שאינו") אלא כמזרז עצמו מן האיסורין (פי' שמה שנשבע שנית שלא אוכל היום היתה כוונתו לזרז עצמו על שבועה ראשונה שלא יאכל אותה ככר ואין שבועה חלה על שבועה ולכן אינו חייב אלא אחת וכן י"ל ברישא בנשבע שיאכל היום ככר זו וחזר ונשבע שיאכל היום שנתכוין בשבועה שנייה על אותה ככר עצמה וכדי לזרז את עצמו ולכך אם אכל אותה ככר לר' יוחנן אין צריך לאכול עוד שום מאכל, ע' פ"מ שביאורו עקול ופתלתול וטובה היתה לו פה השתיקה או להודות ולומר לא ידעתי).