א] ואם הוא דבר שמנהגו. א"א מה שכתב הוא טעות שאין רשאי להתיר בפני בני מדינה שום דבר ממעשה דבני חוזאי וממלתיה דרב אשי דוק ותשכח. עוד אני אומר שהמנהג שהוא בטעות אין חוששין לו בין לחומרי מקום שיצא משם בין לחומרי מקום שהלך לשם אלא שלא יתיר אותו בפניהם כמו שאמרתי:
קריאה במקור
כתוב שם פסחים · דף 17a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ב] והני דנחתי ממערבא. א"א זה אינו כלום שאין בכל הגולה ולא בארן ישראל מי שלא ינהוג שני ימים טובים של גליות וממעשה דרמי בר תמרי בכתלי שאכל אותם חוץ לתחום ולא אמר להם דעתי לחזור יכולים אנו ללמוד שאין תלמיד רשאי לעשות כן במקום שיש גדול ממנו להתירו לעצמו במקום הרב ומשום כבודו דרב חסדא לא היה רשאי לעשות ובכמה מקומות הוא זה בגמ' אתריה דרב הוה באתריה דר' יוחנן לא הוה מטלטל ואין ספק:
ג] וספיחים אסורים. א"א זה אינו שלו מכל מקום אינו מתברר שיש לדחות אותה הראיה ועכשיו ספיחים אין לנו ולא שביעית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4e823ae361c9255f54d00054066378b242c76c5b663a6a56fedf8e4a29ae8a69