מאי כדון. אמתני' קאי דתנא היו דמאי אמר מה שאני כו' וע"כ מיירי כמו שמוקמינן למתני' דלעיל בריש פירקין מכבר לכשאפרשנה וקשה ממ"נ היאך יאמר התנאי שאם תהיה תרומה טהורה והיא צריכה שימור מטומאה וכדאמר ר' יוחנן בפ' כל שעה והואיל ובידו לאחרה שהרי יכול לשתות ואח"כ מפרישה ע"כ צריך לומר מכבר לכשאכלנה שלא תהא תרומה עד שיאכלנה הכהן ואם הוא כהן המפריש יאמר שאוכלנה עכ"ל המפרש רא"פ. וכתב עליו הגאון בעל קרבן עדה בשיורי קרבן (שבת פי"ח) וז"ל ודבריו תמוהים מ"ט דבחול אסור לומר כן שתהא תרומה למחר אין טעם לדבר ובדברי ר"י לא נזכר כלל מלגין ט"י ולא נזכר בשום מקום שאדם סובר כן ועוד שדחק להגיה דהקושיא אר"י בר"א וגם בחזרה פירש דקאי אר"י בר"א וכאן מפורש דאר"י בר' בון קאי ועוד כיון דקאמר חזר בו ר"י בר' בון מהדא משמע דלאו מכל דבריו חזר וע"ק מאי שבירר דרך לעצמו והגיה דמאי כדון קאי אמתני' דהיו דמאי וכו' ובירושלמי גם שם גם כאן משמע מפורש דאמילתא קמייתא קאי וגם הפירוש שפי' בו לשון הש"ס אינו סובלו כלל וכלל וכל זה גרם לו שנעלם ממנו סוגיא דהכא:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 7 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8dfc86ec30ba0c45b0609a95529e7396fe84d9e038ad62b5dfcff7082638acc9