אין שחיטה לעוף מן התורה. יפה פירש"י ז"ל לומר שאין נחירה ועיקור פוסל בו וכ"ש שהייה חלדה והגרמה ודרסה ובלבד שתהא שחיטתו מן הצואר בסי' וכדאמרינן הכא נמי נהי דכיון דתבר לה שדרה ומפרקתה הו"ל טרפה אלמא יש שחיטה לעוף מן הסי' ועוד שהרי הקיש הכתוב עוף לבהמה וע"כ מה בהמה שחי' מן הצואר אף עוף שחי' מן הצואר ולא פליג ר' יצחק בר' פינחס אכולהו תנאי דלעיל דאי הכי היכי אמרינן בגמ' מאן תנא דפליג עליה דר' אלעזר הקפר האי תנא הוא.
ועוד אמרינן במנחו' (מה,א) נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי כהנים אצטריכא ליה סד"א הואיל ואישתרי מליקה לגבייהו לא ליחייבו כלל קמ"ל אלמא מליקה נבלה או טרפה וליכא מאן דפליג שעל דבר זה לא נגנז ס' יחזקאל כדמפורש התם ומיהו איכא למימר ולמידק מהא דתנן במס' נזיר דאינו מדיר בנו בנזיר ומפורש בגמ' ר' יוחנן אמר הלכה ר' יוסי בר חנינא אמר כדי לחנכו במצות בשלמא לר' יוחנן משום הכי אכלי כהני מליקה אלא לריב"ח דאמר כדי לחנכו במצות היכי אכלי כהני מליקה ומהדר קסבר אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא אלמא אפי' מליקה נמי שריא מדאורייתא.
ואיכא למימר דה"פ: דלמ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה אפשר שמחזי' סי' לאחורי העורף ומולק בצפורן ואח"כ חותך שדרה ומפרקת ואלו למ"ד יש שחיטה לעוף מן התורה לא משכחת לה לעולם שתהא מותרת.
והא דאמרי' מלמד שנצטוה משה על רוב א' בעוף דאלמא סבר ר' יש שחיטה לעוף מן התורה קשיא דהתם במסכת נזיר אמרינן עלה הא דר' ות"ק דידיה דכ"ע לחנכו במצות וא"כ היכי אכיל כהן מליקה הא איכא דרסה והא בצפורן מחוב' שחיט ולר' שחיטה בתלוש וי"ל מביא חטאת ואינו נאכל וחולין בעזרה לאו דאורייתא א"נ ההיא דחיה בעלמא היא.
ועוד אמרינן במנחו' (מה,א) נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי כהנים אצטריכא ליה סד"א הואיל ואישתרי מליקה לגבייהו לא ליחייבו כלל קמ"ל אלמא מליקה נבלה או טרפה וליכא מאן דפליג שעל דבר זה לא נגנז ס' יחזקאל כדמפורש התם ומיהו איכא למימר ולמידק מהא דתנן במס' נזיר דאינו מדיר בנו בנזיר ומפורש בגמ' ר' יוחנן אמר הלכה ר' יוסי בר חנינא אמר כדי לחנכו במצות בשלמא לר' יוחנן משום הכי אכלי כהני מליקה אלא לריב"ח דאמר כדי לחנכו במצות היכי אכלי כהני מליקה ומהדר קסבר אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא אלמא אפי' מליקה נמי שריא מדאורייתא.
ואיכא למימר דה"פ: דלמ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה אפשר שמחזי' סי' לאחורי העורף ומולק בצפורן ואח"כ חותך שדרה ומפרקת ואלו למ"ד יש שחיטה לעוף מן התורה לא משכחת לה לעולם שתהא מותרת.
והא דאמרי' מלמד שנצטוה משה על רוב א' בעוף דאלמא סבר ר' יש שחיטה לעוף מן התורה קשיא דהתם במסכת נזיר אמרינן עלה הא דר' ות"ק דידיה דכ"ע לחנכו במצות וא"כ היכי אכיל כהן מליקה הא איכא דרסה והא בצפורן מחוב' שחיט ולר' שחיטה בתלוש וי"ל מביא חטאת ואינו נאכל וחולין בעזרה לאו דאורייתא א"נ ההיא דחיה בעלמא היא.