לא ס"ד דכתיב כל אשר לו סנפיר וקשקשת. קשיא לן, ואיפוך אנא ונימא בימים ובנחלים הוא דלית ליה לא תיכול הא אית ליה תיכול אפי' בימי' אבל בכלי' אע"ג דאית ליה לא תיכול ואי מקרא קמא לא ממעטי אלא כלים לאיסורא מכלל ופרט וכלל ואתא האי קרא אחרינא דאין לו למעוטי' בורו' שיחי' ומערו' והשתא קאי מיעוטא בקרא דאין לו אדיוקא דקרא וביש לו כפשטיה דקרא דלדידך נמי בחד קאי אדיוקא ובחד כפשטיה דקרא.
א"ל בשלמא להתירא איכא למדר' משום דקרא דיש לו לאסור שאין לו בא לומר שיש לו לאו הבא מכלל עשה כדארורינן לעבור עליו בעשה ול"ת וכדכתיב אותם תאכלו ולא אחרים הלכך אפשר לומר בו מיעוטא להתירא לומר שכל שבכלים שאינו בכלל איסור עשה זה ואפשטיה דקרא קאי מיעוטא דכלים אבל אי אפשר האמור דאין לו לאיסורא שלא בא הכתוב להתיר את שיש לו שימעט ויאמר הא בכלים אעפ"י שיש לו לא תאכל ועוד דעיקרא דדינא מהאי קרא דאין לו הוא משום דהוא לאו ומניה ודאי דרשי' להתירא דאי לאיסורא בדידיה הו"ל לרבויינהו לכלים למיסר אע"פ שיש לו בלאו כמו (שאמר) [שאסר] כשאין לו במים ומה נשתנו אלו מאלו הואיל וכולן אסורים שלא אסרן כולן בלאו אלא ש"מ מיעוטי להתירא נינהו.
א"ל בשלמא להתירא איכא למדר' משום דקרא דיש לו לאסור שאין לו בא לומר שיש לו לאו הבא מכלל עשה כדארורינן לעבור עליו בעשה ול"ת וכדכתיב אותם תאכלו ולא אחרים הלכך אפשר לומר בו מיעוטא להתירא לומר שכל שבכלים שאינו בכלל איסור עשה זה ואפשטיה דקרא קאי מיעוטא דכלים אבל אי אפשר האמור דאין לו לאיסורא שלא בא הכתוב להתיר את שיש לו שימעט ויאמר הא בכלים אעפ"י שיש לו לא תאכל ועוד דעיקרא דדינא מהאי קרא דאין לו הוא משום דהוא לאו ומניה ודאי דרשי' להתירא דאי לאיסורא בדידיה הו"ל לרבויינהו לכלים למיסר אע"פ שיש לו בלאו כמו (שאמר) [שאסר] כשאין לו במים ומה נשתנו אלו מאלו הואיל וכולן אסורים שלא אסרן כולן בלאו אלא ש"מ מיעוטי להתירא נינהו.