תני שמט את הקטבליות נעשו כולן שיריים. משמע מהכא דניכר היה מה היא התרומה ומה הן השיריים ולפיכך שנה התנא שאם שמט אותן לאחר שחיפה בהן ומקודם שכלתה התרומה נעשו כולן שירים ואפילו מה שהן בהקופות הגדולות דבזה היה ניכר וזה הוא כדרך הרמב"ם. ופשיטא לפי גי' התוספתא והבאתי מקצתה בפנים שמטו קטבליות ונתערבו שיריים ולא היה מערבו בשל אשתקד שמא יצטרכו לתרום ונמצא תורם מן הישנה. דמדנקט לישנא דנתערבו משמע שהיתה התרומה מונחת בפני עצמה בקופות ואותן המונחות בהלשכה הן הן השיריים כמבואר בראש הפרק וזהו דעת הרמב"ם ואם אנחנו מפרשים דראשונה ושנייה וכו' על זמן התרומה קאי כפי' הר"ב ולא היו שקלים מונחים אלא בהלשכה וכשתרם היה מחפה בקטבליאות א"כ כששמטו אותן הכל שירים הן מאי האי ונתערבו השיריים דקתני ולמאי דפרישית וכדרך הרמב"ם ניחא הכל רישא והסיפא דהתוספתא וזה מבואר. ובענין סידור התרומה בפרוס העצרת ובפרוס החג לפי דרך הרמב"ם עיין בדבור דלקמן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שקלים · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54ea4a701e1c1d958c53bcce05cbdf526e9336d9e4d95eef7022a6624e3cd454