משנה
המשנה מביאה שני מעשים שהתריעו בכל מקום באותה מדינה על השידפון ועל חיה רעה.
מעשה שירדו זקנים (חכמים) מירושלים לעריהם – בארץ ישראל, וגזרו תענית – על הציבור בכל מקום בארץ ישראל, שכל ארץ ישראל כמדינה אחת היא (ובתענית זו התענו ותקעו בשופרות), על שנראה כמלוא פי תנור שדפון – תבואה שדופה כשיעור הראוי לעשות ממנה פת למלא פי תנור, באשקלון (עיר הסמוכה לגבולה הדרומי של ארץ ישראל). ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאבים שני תינוקות (ילדים) בעבר הירדן (המזרחי) – לפי שחיה רעה מכה מהלכת היא. רבי יוסי (בר חלפתא, תנא בדור הרביעי) אומר: לא על שאכלו – זאבים שני תינוקות, גזרו הזקנים תענית, אלא על שנראו – הזאבים, גזרו הזקנים תענית.
במשנה נאמר שגזרו תענית על שידפון, וגזרו תענית למחר על חיה רעה, ולא גזרו תענית ביום אחד על שתי הצרות, משום שאין מתענים על שני דברים כאחת (ראה להלן ד,ד). אבל במשנה שבמשניות ושבבבלי המילה 'למחר' חסרה. ונסמכו כאן שני מעשים, שהיו במקומות שונים ובזמנים שונים, ומילת הקישור בין שני המעשים היא "ועוד".
• • •
המשנה מביאה שני מעשים שהתריעו בכל מקום באותה מדינה על השידפון ועל חיה רעה.
מעשה שירדו זקנים (חכמים) מירושלים לעריהם – בארץ ישראל, וגזרו תענית – על הציבור בכל מקום בארץ ישראל, שכל ארץ ישראל כמדינה אחת היא (ובתענית זו התענו ותקעו בשופרות), על שנראה כמלוא פי תנור שדפון – תבואה שדופה כשיעור הראוי לעשות ממנה פת למלא פי תנור, באשקלון (עיר הסמוכה לגבולה הדרומי של ארץ ישראל). ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאבים שני תינוקות (ילדים) בעבר הירדן (המזרחי) – לפי שחיה רעה מכה מהלכת היא. רבי יוסי (בר חלפתא, תנא בדור הרביעי) אומר: לא על שאכלו – זאבים שני תינוקות, גזרו הזקנים תענית, אלא על שנראו – הזאבים, גזרו הזקנים תענית.
במשנה נאמר שגזרו תענית על שידפון, וגזרו תענית למחר על חיה רעה, ולא גזרו תענית ביום אחד על שתי הצרות, משום שאין מתענים על שני דברים כאחת (ראה להלן ד,ד). אבל במשנה שבמשניות ושבבבלי המילה 'למחר' חסרה. ונסמכו כאן שני מעשים, שהיו במקומות שונים ובזמנים שונים, ומילת הקישור בין שני המעשים היא "ועוד".
• • •