גמ' ואלא לאו דאהדר ואידכר מי מחייב. עיין שו"ת תולדות אדם המיוחסות לרמב"ן סי' ר"ה:
קריאה במקור
גליון הש"ס על שבת · דף 4a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוס' ד"ה קוד' שיבא וכו' ובודאי תאפה אם לא ירדנה. עיין גיטין דף לג ע"א תוס' ד"ה ואפקעינהו:
בא"ד דודאי לא היה בדעתו לרדות מל' זה משמע דמש"ה לא הוי התראת ס'. ואלו ממש"כ אח"כ וכן בשבועה לא אוכל זה אם לא אוכל זה משמע דשלא אוכל זו אם לא אוכל זו לא הוי התראת ס' כיון דמחוסר מעשה אף דלא שייך לומר דהיה בדעתו שלא לאכלו דהא אפילו בהיפוך מראה דעתו לאכלו:
תוס' ד"ה אבל למטה וכו' כשהחפץ בידו. ע"ל צב ע"א תוס' ד"ה התם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f7f89074b6bed49cbf2fd44556148331ae3989b4eaa3b515d1dab16816a2031e