לשון ריא"ז ונראה בעיני שלא נאמר כל זה אלא על הסתם אבל אם הוא אומר טעיתי ותחזיר לי טעותי ה"ז מחזיר לו טעותו על כל פנים וכן נראה בעיני שהמלוה את חבירו ואינו תובע הלואתו אין הלוה חייב לשלם לו מאליו הואיל ואינו תובעו במתנה בקש ליתן לו כמב"ה בפ' איזהו נשך:
הרי"ף שם ומיי' פ"ד מהל' גניבה והרא"ש וטור ח"מ סי' שנ"ה פסקו דהשומר הגונב מרשותו כגון שגנב טלה מעדר שהופקד אצלו וסלע מכיס שהופקד אצלו והחזיר הסלע למקומו וטלה לעדר ה"ז חייב באחריותו עד שיודיע לבעלים שהרי כלתה שמירתו וכאילו לא החזיר כלום עד שיודיע לבעליו ומה שיש להקשות עליהם דנראה דסבירא להו גבי סלע דשלא לדעת צריך דעת ואינהו גופייהו בשלא לדעת ל"צ דעת. ולי תימה למה לא מהמנינן ליה תו להאי שומר הא כיון שהחזיר זה שעשה תשובה וחזר לכשרותו וסמ"ג עשין ע"א הביא הכל באורך וכתב דר"י ז"ל פוסק כר' ישמעאל דלא כלתה לו שמירתו וחשב שפיר חזרה אפי' לא הודיע לבעלים וכן כתבו הגהות מיי' פ"ד מהל' גניבה: לשון ריא"ז שומר שגנב טלה מן העדר או סלע מן הכיס שהיו בשמירתו אע"פ שהחזיר הגניבה למקומו לא נפטר בחזרה זו הואיל וגנב שוב אינו בחזקת שומר ואין רשותו כרשות הבעלים והרי הוא כמי שלא החזיר כל עיקר ולא נפטר בחזרה זו עד שידעו הבעלים בחזרתו כמב"ה בב"מ בסוף פ' המפקיד ואין זה השומר מחייב כפל בגניבתו הואיל ומתחלה בתורת היתר בא לידו ולא בא לידו בתורת גניבה כמב"ה בראיה ט"ו: