הגה"ה
וכששואל הניזק שיקבעו זמן למזיק ללכת עמו לא"י לדין דשומעין לו בזמן שהיו סמוכין בארץ ואי לא אזיל משמתינן ליה כתב המרדכי בפ"ה והגהות מיי' פ"ה מהל' סנהדרין דוקא כשיש למזיק ללכת שם בא"י ורוצה לדחות הניזק אז משמתינן ליה אי לא אזיל משמע הא אין לו דרך שם דמצי מסרב מללכת שם ומדברי הר"ן יש להביא ראיה שאם בעיר אחת יש גזירת מלך או הגמון שלא יוכלו להטיל שום חרם בההוא עיר ויש שם ב"ד חשוב ויש שם טענה בין ראובן לשמעון דשייך בה חרם באיזה ענין מצי א' לומר לב"ד שיקבעו זמן לפלוני חבירו לרדת עמו לדון באותו מקום שאין שם אותה גזירת מלך ששם יוכלו להטיל חרם כאוות נפשם ואפי' יש שם ב"ד מומחה באותו מקום שהגזירה של מלך שם ואם יש לו לחבירו דרך במקום שאין שם הגזירה לא מצי מסרב ללכת שם אפי' לדברי המרדכי שזכרנו ומסופקני אם יכול האחד לומר נברר כאן במקומנו הדין ע"פ הב"ד ונשלם ואח"כ נלך להטיל החרם במקום שאין שם גזירת מלך או דלמא כיון דמ"מ א"א להשלים דין זה במקום זה מה לי אם יצטרך ללכת בעד החרם בלבד או בעד כל הדין כיון דמקצתו א"א לבררו כאן גם כולו ילכו במקום אחר לעשותו אם לא שנאמר דנפקא מינה שאם יבררו כאן כל הדין היאך להתנהג אע"פ שיצטרך ללכת למקום אחר בעד החרם לא יעמדו שמה ימים רבים כי אם מעטים ולא יוציאו מעות כי אם מעט אבל אם יצטרכו לעמוד שמה עד שיתברר כל הדין יתעכבו ימים רבים ויעשו הוצאות הרבה ואין לומר דדבר זה תלוי בפלוגתא דלעיל שזכרנו שאם הניזק אומר תשומו לי הנזק כאן בבבל כדי שאם אתפוש אח"כ וכו' דאיכא מ"ד דשומעין לו ואיכא מ"ד דאין נזקקין לו דהתם לא פליגי אלא משום דאין ב"ד חו"ל יכולין להטפל כלל בדיני קנסות אבל הכא דיכולין ליזקק לדין חוץ מהטלת החרם יכולים שפיר לדונו חוץ מהחרם שלא יטילוהו הם אלא הדיינים שבמקום אחר הלכך נראה שיש להם לדון כאן כל הדין חוץ מהחרם. הא למה זה דומה לב"ד שבא לפניהם דין אחד שאין יודעין לברר כולו ששולחין חון למקומם במקום חכמים יותר מהם שיבררו וילבנו אותו. ואעפ"כ הדין דנין אותו כאן אך אם הדין אינו אלא ששואלין זה מזה דבר ששייך בו חרם אז יש להם לילך למקום אחר כיון שאין יכולין ליזקק לדין זה כלל כאן משום גזירת המלך. וממה שכתב מיי' פ"ג מהל' שלוחין וסמ"ג עשין פ"ב וטוח"מ סי' קכ"ג משמע דאין החרם סתם כל כך עיקר כדי שיעכב מלדון הדין דאין החרם רק תקנה קלה ואין מעכבין דינו של זה מפני תקנה הקלה כאשר כתבתי בהלכות טוען ונטען בסייעתא דשמיא:
וכששואל הניזק שיקבעו זמן למזיק ללכת עמו לא"י לדין דשומעין לו בזמן שהיו סמוכין בארץ ואי לא אזיל משמתינן ליה כתב המרדכי בפ"ה והגהות מיי' פ"ה מהל' סנהדרין דוקא כשיש למזיק ללכת שם בא"י ורוצה לדחות הניזק אז משמתינן ליה אי לא אזיל משמע הא אין לו דרך שם דמצי מסרב מללכת שם ומדברי הר"ן יש להביא ראיה שאם בעיר אחת יש גזירת מלך או הגמון שלא יוכלו להטיל שום חרם בההוא עיר ויש שם ב"ד חשוב ויש שם טענה בין ראובן לשמעון דשייך בה חרם באיזה ענין מצי א' לומר לב"ד שיקבעו זמן לפלוני חבירו לרדת עמו לדון באותו מקום שאין שם אותה גזירת מלך ששם יוכלו להטיל חרם כאוות נפשם ואפי' יש שם ב"ד מומחה באותו מקום שהגזירה של מלך שם ואם יש לו לחבירו דרך במקום שאין שם הגזירה לא מצי מסרב ללכת שם אפי' לדברי המרדכי שזכרנו ומסופקני אם יכול האחד לומר נברר כאן במקומנו הדין ע"פ הב"ד ונשלם ואח"כ נלך להטיל החרם במקום שאין שם גזירת מלך או דלמא כיון דמ"מ א"א להשלים דין זה במקום זה מה לי אם יצטרך ללכת בעד החרם בלבד או בעד כל הדין כיון דמקצתו א"א לבררו כאן גם כולו ילכו במקום אחר לעשותו אם לא שנאמר דנפקא מינה שאם יבררו כאן כל הדין היאך להתנהג אע"פ שיצטרך ללכת למקום אחר בעד החרם לא יעמדו שמה ימים רבים כי אם מעטים ולא יוציאו מעות כי אם מעט אבל אם יצטרכו לעמוד שמה עד שיתברר כל הדין יתעכבו ימים רבים ויעשו הוצאות הרבה ואין לומר דדבר זה תלוי בפלוגתא דלעיל שזכרנו שאם הניזק אומר תשומו לי הנזק כאן בבבל כדי שאם אתפוש אח"כ וכו' דאיכא מ"ד דשומעין לו ואיכא מ"ד דאין נזקקין לו דהתם לא פליגי אלא משום דאין ב"ד חו"ל יכולין להטפל כלל בדיני קנסות אבל הכא דיכולין ליזקק לדין חוץ מהטלת החרם יכולים שפיר לדונו חוץ מהחרם שלא יטילוהו הם אלא הדיינים שבמקום אחר הלכך נראה שיש להם לדון כאן כל הדין חוץ מהחרם. הא למה זה דומה לב"ד שבא לפניהם דין אחד שאין יודעין לברר כולו ששולחין חון למקומם במקום חכמים יותר מהם שיבררו וילבנו אותו. ואעפ"כ הדין דנין אותו כאן אך אם הדין אינו אלא ששואלין זה מזה דבר ששייך בו חרם אז יש להם לילך למקום אחר כיון שאין יכולין ליזקק לדין זה כלל כאן משום גזירת המלך. וממה שכתב מיי' פ"ג מהל' שלוחין וסמ"ג עשין פ"ב וטוח"מ סי' קכ"ג משמע דאין החרם סתם כל כך עיקר כדי שיעכב מלדון הדין דאין החרם רק תקנה קלה ואין מעכבין דינו של זה מפני תקנה הקלה כאשר כתבתי בהלכות טוען ונטען בסייעתא דשמיא: