לדעת רבינו מסכים מיי' פ"ט מהל' נ"מ וכן רש"י ז"ל והתוס' ורבי' אפרים והר"ז והרמ"ה והרא"ש ז"ל והטור ח"מ פי' ת"א כולם הסכימו דכיון דשותפין הן אפי' תפס ניזק עדיין בשותפות קיימי ועל כל א' מוטל לשמור את שלו הלכך ל"ש תפס ל"ש לא תפס לעולם חשיב שור השותפין שהזיק וכל א' וא' משלם לפי החלק שיש לו בו וצ"ע על דברי התוס' שכתבו דלפעמים אין הניזק האחרון משתלם כל נזקו משלם וכגון שנזקו דאחרון הוי מרובה על נזקי דשלפניו דאז לא מצי שקיל רק חלקו שלפניו דמשמע דאע"פ דנעשה ש"ש על חלק הבעלים לעולם אין מפסיד הניזק התופס רק מה שיש לו באותו שור ואינו חייב לשלם משום חלק בעלים ולא ידעתי למה דהא כיון דנעשה ש"ש על חלק בעלים חייב לשלם כל הנזק כדין שאר ש"ש שפשע ואפי' תימא דלא נעשה ש"ש רק על חלקו ולא על חלק הבעלים אכתי למה לא יטול הניזק האחרון כל נזקו אם השור שוה כל כך כמו ששוה נזקו הרי כל א' וא' חייב לשלם חלקו ואפי' לא יהא בחלק נזק שלפניו כדי נזק האחרון מ"מ יטלנו מחלק הבעלים שלא שמרו את חלקם מלהזיק ולמה יפסיד וצ"ע גם בדברי הר"ן ז"ל:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על בבא קמא · דף 17b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e611d359e4d59911ae31dc3a03e4b7c503f252def74a787443d5a8dbf24f275