מיי' פ"ד מהל' נ"מ:
מפרש להו הכי דפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאת והזיקה אם היה גדר חזק ובריא חייב על נזקיה דכיון שאינו מתכוין אלא שתצא הבהמה ותזיק ויתחייבו הבעלים בנזקיה הוא חייב באותו נזק כיון שהיה הכותל בריא ששמרוהו בעלים כראוי אבל אם הכותל רעוע ועביד ליפול פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שהרי גרם לבעלים לשלם הואיל והכותל רעוע ואם לא פרץ אפשר היה שלא תצא ולא תזיק אבל אכותל אפי' היה רעוע חייב אפי' בדיני אדם דהשובר כלי רעוע של חבירו חייב לשלם לו דמי כלי רעוע ואם נפרש לומר דכותל זה הרעוע היה עומד לסתירה בענין דמצוה קא עביד האי שהפילה א"כ גם פטור מדיני שמים וכשהכותל בריא פשיטא דחייב גם על שבירת הכותל אבל רש"י ותוס' שם פירשו דפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאה והזיקה פטור על נזק הבהמה דלא מחייב בפריצת גדר בעלמא דאין זה אלא גרמא ומיהו אם היה הכותל בריא וחזק חייב על סתירת הכותל בדיני אדם ואם היה הכותל רעוע פטור מדיני אדם אכותל וה"ה על נזק הבהמה וחייב בדיני שמים על הכותל ועל הבהמה דאע"ג דלמיסתר קאי ומצוה קא עביד היינו דוקא כי ליכא בהמה לפניה אבל הכא דאיכא בהמה בפניה אפי' דהכותל רעוע לא איבעי ליה למיסתרי' דהוה ליה לאסוקי אדעתיה שהבהמה תצא והלכך חייב בדיני שמים ואין להוכיח מהאי פלוגתא דלמיי' כל כותל רעוע מצוה לסותרו ולסלק היזקו כל היכא שעומד לסתור ולתוס' אם יש בהמה או מידי דהיזק בפניה אין לסותרו דהא גם לדברי מיי' נראה דאין לסותרו אם יש למימר דאילו לא סתר לא הוה ההוא נזקא אלא שאינו חייב בד"ש על הכותל למיי' אם מצוה לסותרו והרא"ש והטור ח"מ סי' שצ"ו כתבו כדברי התוס' דחייב בדיני שמים כשהכותל רעוע בין על הבהמה בין על הכותל חייב בדין שמים אבהמה לפי שגרם לו הפסד בהמתו וגרמא בניזקין אסור וחייב נמי אכותל לפי שהיה ראוי לעמוד יום או יומים עד שימצא פועלים וצרכי בנין (ופוטר) [ופטור על] הבהמ' שזכרנו בין הזיקה בין הוזקה והרמ"ה ז"ל כ' כשהכותל בריא וחזק חייב על הפסד הבהמה (אם הוזקה אבל אם הזיקה) והראב"ד ז"ל כ' דאם הכישה והזמינה לנזק אחר שפרץ בפני' הכותל בריא חייב בניזקין שהיא עושה אבל לא הכישה ויצאת והזיקה פטור:
מפרש להו הכי דפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאת והזיקה אם היה גדר חזק ובריא חייב על נזקיה דכיון שאינו מתכוין אלא שתצא הבהמה ותזיק ויתחייבו הבעלים בנזקיה הוא חייב באותו נזק כיון שהיה הכותל בריא ששמרוהו בעלים כראוי אבל אם הכותל רעוע ועביד ליפול פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שהרי גרם לבעלים לשלם הואיל והכותל רעוע ואם לא פרץ אפשר היה שלא תצא ולא תזיק אבל אכותל אפי' היה רעוע חייב אפי' בדיני אדם דהשובר כלי רעוע של חבירו חייב לשלם לו דמי כלי רעוע ואם נפרש לומר דכותל זה הרעוע היה עומד לסתירה בענין דמצוה קא עביד האי שהפילה א"כ גם פטור מדיני שמים וכשהכותל בריא פשיטא דחייב גם על שבירת הכותל אבל רש"י ותוס' שם פירשו דפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאה והזיקה פטור על נזק הבהמה דלא מחייב בפריצת גדר בעלמא דאין זה אלא גרמא ומיהו אם היה הכותל בריא וחזק חייב על סתירת הכותל בדיני אדם ואם היה הכותל רעוע פטור מדיני אדם אכותל וה"ה על נזק הבהמה וחייב בדיני שמים על הכותל ועל הבהמה דאע"ג דלמיסתר קאי ומצוה קא עביד היינו דוקא כי ליכא בהמה לפניה אבל הכא דאיכא בהמה בפניה אפי' דהכותל רעוע לא איבעי ליה למיסתרי' דהוה ליה לאסוקי אדעתיה שהבהמה תצא והלכך חייב בדיני שמים ואין להוכיח מהאי פלוגתא דלמיי' כל כותל רעוע מצוה לסותרו ולסלק היזקו כל היכא שעומד לסתור ולתוס' אם יש בהמה או מידי דהיזק בפניה אין לסותרו דהא גם לדברי מיי' נראה דאין לסותרו אם יש למימר דאילו לא סתר לא הוה ההוא נזקא אלא שאינו חייב בד"ש על הכותל למיי' אם מצוה לסותרו והרא"ש והטור ח"מ סי' שצ"ו כתבו כדברי התוס' דחייב בדיני שמים כשהכותל רעוע בין על הבהמה בין על הכותל חייב בדין שמים אבהמה לפי שגרם לו הפסד בהמתו וגרמא בניזקין אסור וחייב נמי אכותל לפי שהיה ראוי לעמוד יום או יומים עד שימצא פועלים וצרכי בנין (ופוטר) [ופטור על] הבהמ' שזכרנו בין הזיקה בין הוזקה והרמ"ה ז"ל כ' כשהכותל בריא וחזק חייב על הפסד הבהמה (אם הוזקה אבל אם הזיקה) והראב"ד ז"ל כ' דאם הכישה והזמינה לנזק אחר שפרץ בפני' הכותל בריא חייב בניזקין שהיא עושה אבל לא הכישה ויצאת והזיקה פטור: