ואמר רבא קבעינן זימנא אפומא דאיתת' ואפומא דשבבא. פי' הגאון ז"ל אדם שהוא רגיל לצאת מביתו לשדה או למקום אחר לשוב לערב או לאחר יום או יומים ואין שליח משיגו אומרים לשכניו ואפי' לאשה כשרה כשיבא לביתו אמור נתבקשת לב"ד לבא בפניהם וכשאמרו אמרנו לו כאילו פגע בו שליח ב"ד ואם לא יבא עושין לו דין. והני מילי דליתיה במתא אבל איתיה במתא שכנים שוגגין ואומרי' שמא פגע בו שליח ב"ד ואין ראוי לסמוך עליהן:
קריאה במקור
רבינו אפרים על בבא קמא · דף 39b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2129bc6b31a058b08142d164ddbd4b8674ef4ace5be8e7dcea129d3198a56625