דקי"ל הלכתא כרב נחמן בדיני. כתב ר' אפרים ז"ל הא מלתא לאו דינא דהא לית בה פטור וחייב ולית בה נמי אי עבד מהדרינן או לא מהדרינן אלא במותר ואסור קמיפלגי דרב נחמן סבר שרי ליה למעבד דינא לנפשיה ורב יהודה סבר אסור למעבד דינא לנפשיה במקום דלית ליה פסידא עד דאזיל לבי דינא ואפי' במלתא דפסיקא ליה אלא צורבא מרבנן משום כבודו והלכתא כרב יהודה דדיקא מתני' אליבא דסוגיין כוותיה דהא בור ואינו ממלא וברה"ר ממש נתקל הוא דפטור הא שבר חייב אלמא שלא במקום פסידא לא עביד דינא לנפשיה:
קריאה במקור
רבינו אפרים על בבא קמא · דף 12b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2129bc6b31a058b08142d164ddbd4b8674ef4ace5be8e7dcea129d3198a56625