ביעת׳ בכותח׳ כו׳. פר״י ז״ל דלא ביעת׳ ממש דהא לא צריכ׳ הורא׳ כלל אלא ביצי׳ גמורו׳ במעי אמן והא דחשבינן לה להלכה פסוקה ופשוט׳ משו׳ דליכ׳ מאן דפליג עלה. ודבר פשוט היה להם שאין בהם משו׳ בשר בחלב והא דגזור בה רבנן לענין ביצת נבל׳. שאפי׳ כיוצא בה נמכרת בשוק אסור׳ סתם באיסור נבלה שהוא מן התור׳ גזרו אטו ביצים של אשכול שהם איסור תורה מה שאין כן בבשר בני עוף בחלב האיסור דרבנן ואפילו למאן דסבר שהוא מן התורה הקלו בו לגבי ביצים אלו שלא לגזור בהם משום דבשר בחלב חדוש הוא כדאי׳ בפרק כל הבשר וכבר הארכתי בזה במס׳ חולין ובמסכ׳ י״ט:
קריאה במקור
ריטב"א על עירובין · דף 62b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מגלת תענית דכתיבא ומנחה קמיה. פי׳ נקט מגלת תענית מפני ששאר ספרים לא היו נכתבין בימי חכמי התלמוד ופר״י ז״ל דלא מתסר דלא בששואלין ממנו הלכה למעשה אלא כשאין שואלין ממנו אלא פסק הלכה בלבד שלא לעשות מעשה באותה שעה מותר דהא לא חשיבא הוראה והכין משמע בפ״ק דהוריות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushi HaRitva, Amsterdam, 1729
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019307180205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 105b120f34144b931fdd8f49472d8169b9af16ad10189556a3630c43da2db3bd