שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 8 · הלכה 1 · Integer 2

מאימתי הוא נעשה איש משיזיד (פי' שיטת הירושלמי היא שאין אדם מוליד עד שיתבגר דהיינו ששה חדשים אחר שיביא שתי שערות כמו שהיא הבגרות באשה ומהזמן שהוא ראוי להוליד הוא נקרא איש וכתיב בבן סורר ומורה בן ולא איש לפיכך ששה חדשים אחר שהביא שתי שערות שכבר נבשל זרעו וראוי להוליד שוב אינו ראוי להיות בן סורר ומורה) מאימתי הוא מזיד משתתפשט הכף (פי' דזה סימן לבגרותו של האיש ובזמן זה כבר הקיף זקן התחתון וסימן זה הוא ג"כ לבגרות האשה כדתני בתוספתא נדה ס"ו "סימן לבוגרת משתתפשט הכף" ולשון הבבלי שם מ"ז א' "משנתמעך הכף" וכל זה דלא כשיטת הבבלי בפרקין ס"ט א' דאיש מוליד משהביא שתי שערות ע"ש, והנה ההורג אדם אפי' לא הביא ב' שערות אלא מאתמול ה"ז חייב אלא דהא שבן סורר ומורה אינו אלא עד שיקיף זקן התחתון הוא הלכה למשה מסיני ואסמכוה אקרא).

כל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא ששה חדשים בלבד. — פי' כבר ביארתי דלשיטת הירושלמי אין זכר ראוי לעבר אשה עד שיעברו ששה חדשים אחר שהביא ב' שערות שזה הוא זמן בגר באיש וגם זמן בגרות באשה כדאיתא ביבמות פ"א סוה"ב ומיד אחר שעברו ששה חדשים אלו הוא נקרא איש. אבל שיטת הבבלי שם שאינו נקרא איש עד שיהא הולד ניכר באשה שנתעברה ממנו דהיינו ג' חדשים משנתעברה ממנו מיד כשהביא ב' שערות דלשיטת הבבלי הוא מוליד תיכף משהביא שתי שערות כמו שנתבאר. ומפרשי הירושלמי הגיהו כאן "שלשה חדשים" במקום "ששה חדשים" וכנוסח הבבלי כי רצו לקרב את המרוחקים בזרוע ולא הועילו.