שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 11 · הלכה 4 · Integer 4

ר' בא ר' יוחנן בשם ר' הושעיה אינו חייב עד שיורה בדבר כו'. — צ"ל: ר' בא ר' יוחנן אמר קומי ר' הושעיה אינו חייב עד שיורה כו' כגון השרץ שעיקרן מד"ת ופירושן מדברי סופרים זחלין אפוי דר' הושעיה (פי' נתאדמו פניו מחמת כעס אף שבערוך ערך זחל ג' הביא מפסיקתא דפרה "זחלין אפוי דבר פדא" וביאר שצהבו פניו מחמת שמחה הא והא איתנהו דפעמים הפנים מאדימים מחמת שמחה ופעמים מחמת כעס ע' ערוך ערך צהב א' ב' וג') א"ל צריך לך שתק לך לא צריך לך הפליג לך (ע' ביאור זה בהערותינו לעירובין רפ"ה, עמ' 199) כו' כאילו מקבל פני שכינה א"ר זעירא לעולם אינו חייב עד שיורה בדבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס והוא שיוסיף ויגרע בדבר שהוא מוסיף והוא מגרע ואנו אין לנו אלא תפילין התיב ר' ברכיה והא תנינן גופה של בהרת כו' (ומה שבינתיים כאן מיותר) א"ר אבמרי מ"ד הכן (פי' יותר משיעור בהרת שבמשנה) מוסיף ואינו מגרע ומ"ד הכין (פי' פחות משיעור המשנה) מגרע ואינו מוסיף התיב ר' בא בר ממל כו'.

התיב ר' חגיי קומי ר' יוסי והא תניא שליש לרבוכה כו'. — צ"ל: והא תני (ספרא פ' צו ומובא בבבלי מנחות פ"ט א') חציו (פי' של חצי לוג שמן לתודה) לחלות ורקיקין וחציו לרבוכה שילשן (פי' שהורה הזקן שלא לחצותן אלא לשלשן שליש חצי לוג לכל מין ומין) שליש לרבוכה כו' מיגרע מן הרבוכה ומוסיף כו' (פי' שהוא מוסיף וגורע בבת אחת וצריכין או מוסיף או גורע וע' בבלי פ"ח ב' בשם ר' אלעזר אמר ר' הושעיא כעין הא דר' זעירא דהכא. אבל קשה לי דיש למצוא ענין זה נמי בשמן של תודה כגון שהורה הזקן ואמר דצריכין שלש רביעיות לוג שמן לתודה חציו לחלות ורקיקין וחציו לרבוכה הרי שמוסיף וגורע בהוספה זו וכן להפך שהורה דאין צריכין אלא רביעית שמן לתודה חציו לחלות ורקיקין וחציו לרבוכה והרי גורע בכולן וצ"ע).