שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Integer 16

בעיין מיעקר אף אהן סימנא כו'. — פי' דכמו שעקרו עיבור שנה מיהודה לגליל כן רצו להעביר אף קידוש החדש מיהודה לגליל וקידוש החדש מכונה "סימנא" על שם שהיה דרכם לעשות סימן לקידוש החדש בדברים (ע' רה"ש פ"ג ה"א ומ"ש שם, עמ' 277) ולא הניחן ר' סימון ועוד בימי ר' יודה בן פזי היו מקדשין החדש בעין טב שביהודה (ע' ברכות פ"ד ה"א). ובזמן קידוש החדש היו נאספים שם גדולי החכמים ושלוחי הנשיא והיה מנהגם לסמוך שם באותו זמן את החכמים שהגיעה שעתם להיסמך עוד בזמן ר' חונה שהיה תלמיד ר' ירמיה (ע' סוכה פ"ב רה"ה). שוב מצאתי בדורות הראשונים ח"ב פי"ז מקצת דברינו אלה. ונראה שהמקום "עין טב" הוא המכונה ג"כ "כפר טבי" שהיתה במערב ירושלים בתוך מהלך יום וסמוכה לעיר לוד (ע' תוספתא מע"ש פ"ה ובבלי ביצה ה' א'); וע' במלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו ספר ד' רפי"א דכפר טוב היתה בפלך אדום, ועו"ש בספר ג' פרק ג' אות ה' דפלך אדום הוא א' מי"א פלכים שהיו ביהודה. וראיתי בדברי ימי ישראל לגרעטץ (העתקת שפ"ר) ח"ב עמ' 294 שכתב דעין טב היא בנגב יהודה ואיני יודע מקור לזה (וע' מ"ש בכתובות פ"ה הי"א, עמ' 387) וע' בספר תבואות הארץ פ"ג דף ק"ה (מדפוס ירושלים תר"ס) דעין טב היא עיר טבעון שבחלק יששכר ואינו מחוור.

ולוד לאו מיהודה היא. — בנחמיה י"א ל"ה היא מנויה בין ערי בנימין ובנימין הוא בכלל יהודה דגבולותיהם סמוכים וע' בבלי מגילה ד' א'.

ומפני מה אין מעברין בה. — פי' למה אין מקדשין בה רק בעין טב הקטנה ולא בלוד הגדולה, וקידוש החדש מכונה ג"כ עיבור כמו ששנינו במ"ב "עיבור החדש בשלשה" אבל עיבור השנה כבר נתבאר למעלה שעוד בימי רבי עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל כ"כ בדורות הראשונים ח"ב פי"ז.