שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 9 · Integer 3

מודה שאם עבדה בעבודתה בעבודת הגבוה בעבודת השתחויה שהוא חייב על כל או"א כד מר ר' שמואל כו'. — יש להפך ולתקן וכצ"ל: שהוא חייב על כל או"א (פי' דעל כל או"א כתיב לאו מיוחד כמו שמבאר) עבודתה ועבודת השתחויה לא תשתחוה להם ולא תעבדם עבודת הגבוה ר' שמואל אמר קומי ר' זעירא ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים א"ל מטי קרייה לקדשים (פי' מקרא זה אינו אלא בקדשים ששחטן בחוץ אבל עדיין לא ידענו שוחט חולין לע"ז) מאי כדון כו' דמר ר' הילא לא תעשון כן לה' אלקיכם כל לה' אלקיכם לא תעשו כן (פי' שעבודת גבוה לא תעשו לע"ז) ר' יסא בשם ר' יוחנן זיבח לה טלה בעל מום חייב (פי' שלהירושלמי מקריבין לפעמים חסר לע"ז ע' ע"ז פ"א ה"ה, והק"ע שם הגיה כשיטת הבבלי שם נ"א א' דאם הקריב בעל מום לע"ז פטור וקלקלתו תקנתו) ר' בון ב"ח בעא קומי ר' זעירה לא תשתחוה להם פרט ולא תעבדם כלל פרט וכלל הכל בכלל ר' בון בר כהנא בעא זובח לאלהים יחרם פרט (ומה שבינתיים מיותר) בלתי לה' לבדו כלל פרט וכלל הכל בכלל וריבה כו' לא ללמד על עצמו שאינו מעשה יצאו המגפף והמנשק שאינן מעשה (פי' מדצריך לכתוב השתחויה בפני עצמה שאין בה מעשה מוכח דשאר דברים שאין בהן מעשה פטור).