ר' יודה אומר אם אמרה הנח לו אין מצילין אותו בנפשו שאם ממחין הן על ידיו נמצאו באין לידי שפיכות דמים. — פי' דסבר ר' יהודה שלפיכך מותר להרוג את הרודף אחר הערוה מפני שאם היא עומדת כנגדו ומוחה בידו מלטמאה סופו להרוג אותה והתורה התירה דם הרודף אחר חבירו להורגו, ולפי טעם זה אם יש לחוש שהרודף יהרוג את הערוה קודם שיספיקו אחרים להרוג את הרודף ולהציל את הערוה ממנו אין מצילין אותו בנפשו וכן מוכח בתוספתא פי"א וע' בבלי ע"ג ב' שיטה אחרת בזה.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 8 · הלכה 9 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 887e4656ebf1883a71800ac42ff16c9556955040b1cee535f97b82265b3fa883