שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 10 · Integer 9

ודורש אל המתים אית תניי תני זה הנשאל בגלגולת כו'. — צ"ל: ודורש אל המתים זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות אית תניי תני אוב זה הנשאל בגלגולת (פי' שמעלה גלגולת של מת מן קברו על הארץ ושואל ממנו) אית תניי תני זה המעלה בזכורו (פי' שמעלה המת על זכורו) מה בין כו' (וע' תוספתא פ"י וספרי שופטים פיסקא קע"ב והגהות הגר"א שם) והעלי נא לי אשר אומר אליך (פי' משמע את המת כולו וכדכתיב שם איש זקן עולה וגו' והיינו מעלה בזכורו אבל נשאל בגלגולת אינו מעלה אלא גלגולת בלבד) א"ר מנא מה את ש"מ מיכן דהות ידעה מילין מילין סגין (פי' ואפשר ששאול ביקש ממנה שתים קסמי לי באוב דהיינו בגלגולת והעלי נא לי אשר אומר אליך שהוא מעלה בזכורו והיא ידעה שתיהן ותחילה היתה מעלה בזכור) מאי כדון והיה כאוב מארץ קולך (פי' ומוכח דאוב היינו נשאל בגלגולת שמעלה אותה מהקבר למעלה על הארץ ומשם היא מדברת עמו אבל מעלה בזכורו אינו מונח על הארץ) מיליהון דרבנין מסייעין לר' יוסי (פי' דאמר לעיל בשם ריש לקיש דלא שנינו ידעוני מפני שאין בו מעשה אבל אוב יש בו מעשה מפני שמקטר לשד) דא"ר יסא בשם רבנין מפני שהן מקטירין לשדים (וכאן נסתיימה הלכה זו, ומה שלמטה שייך למעלה כ"ש שם).