שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 1 · הלכה 1 · Integer 9

יהודה בר רבי אומר וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו. — כפירוש שירי קרבן דסבר יהודה בר רבי שתחלה הלביש אבנטים לאהרן ולבניו ואח"כ הלביש לאהרן ציץ ומצנפת. ויהודה בר רבי דירושלמי הוא יהודה בנו של ר' חייא ובאותו ענין בבבלי ה' ב' איתא בני ר' חייא; עוד מצינו לקמן פ"ב ה"א יהודה בי רבי אמר או כחטאת ביד כו', ואותו ענין במנחות כ"ו א' בשם ר' יהודה ב"ר חייא; עוד בירושלמי עירובין פ"י דף כ"ו רע"ד יהודה ברבי אמר לא שנו אלא גמי כו', ואותו ענין בבבלי שם ק"ב ב' ר' יהודה ב"ר חייא; וכן בביכורים פ"ג ה"ג מכונה יהודה בנו של ר' חייא "יהודה בר רבי". וגם נמצא פעמים שיהודה בר חייא בירושלמי מתחלף בבבלי בחזקיה אחיו כמו בירושלמי גיטין פ"ה ה"ד (כפי נוסח המפרשים שם) ר' יהודה ברבי אמר בדין היה שאפי' שוגג יהא חייב ולמה אמרו פטור כדי שיהא מודיע, ואותו ענין בבבלי שם נ"ג א' בשם חזקיה; והנה בסנהדרין פ"י ה"ג דף כ"ט סוע"ב איתא: "יהודה בר דבי חזקיה ורבי" ויש לתקן "יהודה ברבי וחזקיה ברבי" ואותו ענין נמצא גם בתנחומא פ' ראה סימן י"ג ושם איתא ר' יהודה ברבי ואצלו חזקיה ע"ש. וכל זה נעלם מבעל המחבר סה"ד ערך ר' יודן ברבי וכן מהר"ש בובער ז"ל במבואו למדרש שמואל סימן ג' ערך יהודה ברבי הערה צ"ו ע"ש.

א"ר אידי הד"א למצוה אבל לציווי ויקרב כו'. — צ"ל: הד"א לציווי אבל למצוה ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אותם במים ואח"כ ויתן עליו את הכתנת ואח"כ ויחגור אותם באבנט ואח"כ וישם את המצנפת על ראשו וגו' ואח"כ ויקרב משה את בני אהרן וילבישם כתנות (ויקרא ח').