שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 4 · הלכה 1 · Integer 7

ק"ו מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן. — צ"ל: שכתוב בה אהרן.

על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' אחד היום וא' למחר ניחא ע"ד דר' ינאי כו'. — צ"ל: ע"ד דר' ינאי ניחא ע"ד דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר לאי זה דבר כו' (ונוסח שלפנינו נשתרבב מלמטה).

מתניתא פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה במצליח בגורל כו'. — יש להחליף הגירסא וצ"ל: פתר לה ברוצה להגריל (פי' אבל אם אין בדעתו להגריל יכול לקובען בפה) מתניתא פליגא על ר' ינאי לא הגריל כו' שחיסר מצוה אחת פתר לה בנתינה (פי' דהא דתני "לא הגריל" היינו שלא הניח הגורלות ע"ג השעירים שבזה אף ר' ינאי מודה שאין הנחה מעכבת) והתני לה' (פי' דכתיב במחוסר זמן ויקרא כ"ב כ"ז ירצה לקרבן אשה לה' וע' בבלי ס"ג ב') לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן על דעתיה דר' יוחנן דו אמר כו' ע"ד דר' ינאי לאי זה דבר נאמר לה' וחש לומר שמא יעלה לשם פתר לה במצליח בגורל (פי' שהיה שעיר א' מחוסר זמן וא' שאינו מחוסר זמן ועלה הגורל לשם על אותו שאינו מחוסר זמן ונמצא זה שמחוסר זמן הוא לעזאזל ומ"מ הוא פסול) שני שעירי יוה"כ כו' (נועם ירושלמי).