שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 1 · הלכה 1 · Integer 12

אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון אין לו יום כו'. —צ"ל: אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון יש לו יום (פי' יום ז' של מילואים שלפני הלילה) ויום ראשון יש לו לילה (פי' שלאחר היום) אין תימר ממעשה בראשית לילה אחרון אין לו יום (פי' לאחר הלילה) ויום ראשון אין לו לילה (פי' לפני היום) תמן תנינן כו' בצד טפחו של זה שנאמר לפני תמיד ר' יוסי אומר אף אלו נוטלין ואלו מניחין אף זו היתה תמיד (ומה שבינתיים יש למחוק כאן) תני (תוספתא מנחות פי"א ע"ש) ר' יוסי אומר אפי' פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד א"ר יוחנן מישיבת אהרן ובניו כו' ר"ח ב"ר יוסף אמר מכיון שמסר לילה ליום דיו (פי' דיו אם הלחם מונח בסוף לילה ותחלת יום שלאחריו כדי שימסור לילה ליום ולפיכך אפי' אם פירקו את הישנה שחרית וסידרו את החדשה במוצ"ש לפני עלות השחר אף זו היתה תמיד, אלא איידי דאמר ר' יוסי בראש דבריו פירקו את הישנה בשחרית נקט נמי בסיפא סידרו את החדשה בין הערבים אבל אין בין הערבים דוקא אלא ה"ה בסוף הלילה של מוצ"ש. וע' מנחות צ"ט ב' ושם נוסח הברייתא לר' יוסי "ובלבד שלא ילין שלחן בלא לחם" והרי זה עולה כר"ח בר יוסף כפי מה שהגהתי כאן; והנוסח שלפנינו כאן "מכיון שמסר יום ללילה דיו" נשתרבב מלקמן פ"ב ה"א דף ל"ט ע"ג לענין מי כיור והיינו משום דהתם נפסלו המים בהערב שמש כדין הדם והקומץ אבל כאן בלה"פ עיקרו הוא כדי לקיים בו מצות תמיד לכן דיו בסוף הלילה ותחלת היום) מה אמר ר"ח בר יוסף בישיבת אהרן ובניו מה אין תמן שכתוב בו תמיד את אמר מכיון שמסר לילה ליום דיו כאן שאין כתוב בו תמיד לכ"ש תני כל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן מושחו וסודר עליו את העבודות ומפרקו וביום השמיני העמידו ולא פירקו (כל זה לפנינו למטה ושייך כאן) אשכחת אמר על דעתיה דר' חייא בר יוסף היו שם שמונה עמידות ושבע פירוקין (פי' שדין המילואים נצטוה אהרן בראשון למילואים בבקר לכך העמידו ביום ראשון בבקר ולאחר גמר עבודה פירקו בו ביום שבכל יום ויום היה צריך לפורקו ולכ"ע אין הלילה שלאחר היום הולך אחר יום שלפניו, ובשאר הימים העמידו לפני עלות השחד כדי שימסור לילה ליום וגם בהם פירקו ביום לאחר העבודה לבד משמיני למילואים שהעמידו לפני עלות השחר מפני שגם ליל שמיני היה בכלל ישיבה אבל לא פירקו עוד) על דעתיה דר' יוחנן היו שם חמש עשרה עמידות וארבע עשרה פירוקין (פי' שבראשון בבקר העמידו ולאחר העבודה פירקו וכ"ש למעלה וחזר והעמידו בסוף היום כדי שימסור יום ללילה ואח"כ שוב פירקו וחזר והעמידו לפני עלות השחר כדי שימסור לילה ליום וכן בכל הימים והלילות עד סוף ליל שמיני שהעמידו ולא פירקו) ר' יוסי ב"ר יהודה אומר אף ביום שמיני העמידו משחו ופירקו א"ר זעירא זאת אומרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום (פי' לר' יוסי בר"י דסבר שהקמת סוף ליל שמיני שמסר לילה ליום פסול לעבודת היום ולפיכך צריך לפורקו גם ביום שמיני ולהעמידו כדי לעבוד עבודת היום ולפ"ז גם בכל יום ויום משאר ימי המילואים הקמת לילה פסולה לעבודת היום והיה צריך לפורקו בכל יום ואח"כ חוזר ומעמידו) אשכחת אמר על דעתיה דר' חייה בר יוסף כריבר"י היו שם ט"ו עמידות וי"ד פירוקין (פי' דשתי העמדות היו בכל יום א' קודם עלות השחר כדי למסור לילה ליום וא' ביום שמפרקו וחוזר ומעמידו לעבודת היום) על דעתיה דר' יוחנן כריבר"י היו שם כ"ב עמידות וכ"א פירוקין (פי' שלר' יוחנן מוסיפין עוד העמדה אחת ופריקה בכל יום כדי למסור אף מיום ללילה).