הנה נוסח לשון המשנה שבבבלי "ולא היתה קריאת הגבר מגעת" כו' ("ולא" בוא"ו), ולפ"ז משמע דקאי ארגלים דסליק מהן וכן מפורש בבבלי כ' ב'; אבל נוסח המשנה בירושלמי "לא היתה קריאת הגבר" כו' ("לא" בלא וי"ו) ולפ"ז משמע שהוא חוזר על יוה"כ. וכן יסד הפייטן בסליחות למוסף יוה"כ (בהסליחה אשר תחלתה "אכפרה פני מלך") "בכל יו"כ בעוד עמנו ה' בקרות הגבר נתמלאת העזרה מישראל", ואולי סליחה זו היא מהקליר שכפי הנודע יסד דבריו כפי הירושלמי ע' בבלי חגיגה י"ג א' תוד"ה "ורגלי" ושבלי הלקט השלם הלכות מילה סימן ז', וראיתי במנהגי מהרי"ל הלכות יוה"כ בסדר מוסף שנדחק מאד ליישב ענין סליחה זו שלא תסתור דעת התלמוד הבבלי ביומא שם ע"ש ואין בדבריו טעם.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 1 · הלכה 8 · Integer 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0498f7177fba82b024231402234ee2acb7bf2808b52dbe0c8e78ed5ed9fd25c1