בקרבן העדה ד"ה ומשני בבושת ופגם כו' קנס חייב שאינה יכולה למחול. לולא דבריהם הייתי אומר דמה"ט אין הקנס נמחל משום דע"ז גופא חייביה תורה קנס על שפיתה אותה וידבר על לבה עד שנתרצית למחול על בושתה ופגמה וע"ז הפיתוי משלם הקנס עיין רמב"ן פ' משפטים אך כ"ז כשאין בעילת איסור אך איסור ממזרת או עריות א"כ דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ומה"ת חייב ליתן לה קנס ובזה יש להשוות הירושלמי עם הבבלי:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f239c874195d088c77591740dfdaed74b8e1fb491cbcd4276f447b9945ab73f8