שמואל אמר שוחדא דדיינא וכו'. מתניתא פליגא שמואל וכו'. עיין פירושו בר"ן פ' הכותב. והנלפע"ד בפי' הירושלמי כי המקשנים זה שהקשה ממתני' וזה שהקשה מבכור שניהם הוה ס"ל טעמא דשמואל כפירש ר"ת מטעם הפקר ב"ד הפקר וכמ"ש תוס' בקידושין ע"ד ע"א ומש"ה הוה ס"ל ה"ה שטר אחד על ב' שדות ביום א' כגון שני לקוחות קנו ב' שדות ביום א' ויצא עליהם מלוה לטרוף טורף מאיזה שירצו הב"ד מטעם הפקר ב"ד הפקר דאלו לרב טורף מזה מחצה ומזה מחצה ומשום הכי הקשה מבכור שנותן פי שנים משמע שמביניהם נשתלם הבעל חוב ולא נימא ממי שירצה דיין ישולם ומשני עוד הוא לשודא דדיינא איתאמרת פי' אין הפי' כר"ת אלא כרש"י והכא לא שייך ראות עיני הדיינים למי שהיה אוהב יותר שוב מסיק ר' אבין בשם שמואל לא שנא ב' שטרות על שדה אחת או שטר א' על ב' שדות לעולם כל מה שרוצים ב"ד להחליט מחליטין והכי מסיק נמי אמתני' דהנושא ד' נשים:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 10 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f239c874195d088c77591740dfdaed74b8e1fb491cbcd4276f447b9945ab73f8