קנים. הא דתנן בפ' שתי הלחם לא סידור קנים ולא נטילתן דוחה שבת ומקלות הא דתנן בסוף פ' תמיד נשחט כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקין חלקים היו שם ומניחן על כתיפו וכתף חבירו ותולה ומפשיט ור"א אומר י"ד שחל להיות בשבת יניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו ותולה ומפשיט לפי שלא היו יכולין לטלטל המקלות וזה ג"כ קודם להתרת כלים נשנו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 17 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לווחין של ספינה. דפין שניטלו הימנה אין מטלטלין דלאו דעתיה עלייהו ומוקצין הן:
אם היו מכוסין. כלומר אם ראוין הן להיות מכוסין על גבי כלים או אוכלין וכו':
אמרי בימי ר' לא. כך היו אומרים בימי רבי אילא דאע"ג דאת אמר ככיסוי הכלים הן והוא שיש עליהן תואר כלי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3