גמ' לקישרי אצבעותיו. ומשום דרבי יוחנן אמר סתם הלכך בעי רבי זעירא איזה קישרי דניחא אם נפרש עד הכא כמו שהיה מראה לפני בני בה"מ עד קשר הראשון או דילמא עד הכא והיינו למעלה עד קשר השני:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 8 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תמן תנינן. בפ' י"ג דכלים מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק. יש כלי שראשו אחד חד כקולמוס לכתוב על הפנקס וראשו אחד עב וחלק למחוק בו הכתב ולחזור ולכתוב כפי מה שהוא צריך ואם ניטל ראשו אחד עדיין כלי הוא וטמא מפני שראוי עדיין בשביל ראש השני שנשאר ובעי נמי ר' זעירא ניחא עד הכא אם ניטל צד הכותב עד כדי אחיזה כקשר הראשון או דילמא אפילו עד הכא שאף אם ניטל עד כדי אחיזה במקום הקשר השני. ולא איפשיטא ליה:
כל ביצה דתנינן בכלים. בפ' י"ז דכלים ושנינו שם כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית וזהו על כל מקום ששנינו שיעורו כביצה כגון לטומאת אוכלין וכיוצא בו מיתפרשא כביצה ממש לבד מה ששנינו בשיעורי שבת כביצה לאו ביצה ממש אלא כגרוגרת מכביצה ומפורש היא מאיזה ביצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3