שהיו נותנין קרשים ע"ג האדנים. ונעשה הבנין. ופריך ולא לשעה היתה ואיך למידין מלפי שעה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 57
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר ר' יוסה וכו'. כדלעיל:
הדא אמרה בנין לשעה בנין. וזהו לפי הגירסא דלעיל מכיון שהבטיחן הקב"ה להכניסן לארץ כמו שהיא לשעה וכדפרישית שם:
הדא אמרה אפי' מן הצד. שהרי נתינת קרשים לתוך האדנים אינו אלא כבנין מן הצד דלאו בונה ממש הוא שכבר היה מתוקן הכל:
אפי' נתון וכו'. כלומר אפי' נתן דבר א' ע"ג דבר אחר ומתוך כך הגביה אותו הוי כבנין:
בנין ע"ג כלים בנין. שהרי אדנים ככלים משאר כלי המשכן היו. ודחי לה שאני אומר אדנים הואיל ומונחים ע"ג הקרקע בשעת חנייה כקרקע הן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 666649663cca5d10fc59f9d6b8f424bf52028c3e6f29c1af81d168ff0ee231c3